לעמוד הקודם

תעשיית הדיג המסחרי

זו תורמת לא מעט לתופעה. פסולת רבה מושלכת לים ללא אבחנה וללא פיקוח. פסולת זו, כוללת רשתות פלסטיק קרועות, חבלים ורצועות. הערכות החוקרים בנושא טוענות כי למעלה מ- 1600 ק"מ של רשת דייגים אובדת או מושלכת מדי שנה לים. על התוצאות יכולים להעיד גופותיהם של בעלי החיים הימיים, אותם אנו מוצאים כשהן מעוותות ומסובכות כליל בפסולת המסוכנת. היותו של הפלסטיק כה עמיד יכול להביא למצב בו לאחר עשר שנים ימצאו בים כבר 16,000 ק"מ של רשתות "הממשיכות לדוג", גם ללא בעליהן, את בעלי החיים הימיים שנקלעו לסביבה ולא הבחינו ברשת השקופה (פנצרגסט, 1992).

נוסעים

את המצב מחמירים אותם דייגים ושאר נוסעים בים, המשליכים למים את אותן רצועות פלסטיק התומכות באריזות למיניהן.

רצועה שכזו, על שוליה החדים, מהווה סכנה של ממש לנלכד בה, לא רק חנק אלא גם נזק פיזי וגרימת נכויות קשות. באוסטרליה למשל, אוכלוסיית כלבי הים נמנים על אחת הקבוצות היותר סובלות מהסתבכות בשאריות פלסטיק, כאשר הצעירים שמטבעם סקרנים יותר, הם הפגיעים ביותר (פנצרגסט, 1992). אם לוקחים בחשבון שכל אריזת ניילון יכולה להתקיים במשך עשרות ואף מאות שנים, הרי אפשר להניח שכל אריזה כזו יכולה להרוג שוב ושוב (אדלר, 1994; פנצרגסט, 1992).

הצטברות אשפה על החופים פחות פוגעת באורגניזמים ימיים, אך אריזת הפלסטיק של פחיות (Six Pack) שלא פעם מושארת בחוף הינה המסוכנת ביותר לציפורים המסתבכות בהם בהעברת רגל דרך אחד החורים שבאריזה ורגל שניה בחור אחר. (ראה תמונה - 24). (UNEP,1991).

בליעת פסולת מוצקה

בליעת גופי פלסטיק מיוחסת לעובדה שבעלי חיים אינם מבחינים בין מזונם הטבעי לבין שאריות הפלסטיק (אדלר, 1992; פנצרגסט, 1992, UNEP,1991). על פי רוב, הדבר נובע מבליעת תערובת של מזון יומיומי עם פיסות פלסטיק הנסחפות ברוח. חלק גדול מאותם בעלי חיים מוצא את מותו בעקבות "מפגש" שכזה. המצב אף מחמיר כאשר היצור הימי מבלבל בין טרפו הטבעי ובין הפלסטיק ובולע אותו במתכוון. צבי הים מהווים דוגמא טובה לטעות טרגית זו. צבי ים רבים מתו בעקבות בליעת שקיות פלסטיק אותם בלבלו עם מזונם הטבעי - המדוזות (ראה תמונה - 25), (אדלר, 1994; פנצרגסט, 1992, UNEP,1991).

בבדיקות וניתוחים שלאחר המוות שנערכו בצבי ים התגלו בפריט אחד 15 שקיות פלסטיק בעוד שבאחר התגלו בקיבתו שקיות פלסטיק שיכלו לכסות עם פריסתן למעלה מ- 12 מ"ר.

מחקרים שבוצעו באוכלוסיית אלבטרוסים באיי הוואי גילו כי למעלה מ- 90% מהעופות הצעירים "זוכים" לאפסקת מזון המכילה כמות זו או אחרת של פלסטיק, (פנצרגסט, 1992). חלק נכבד מהפלסטיק הגיע לקיבותיהם (עופות ים, לווייתנים הניזונים מפלאנקטון) בצורתו הגולמית (ראה תמונה - 28) אותם גרגרים עגולים ושקופים המשמשים לתעשייה (UNEP,1991), ברוב המקרים מדובר על כמויות גדולות שנשפכו לים מספינות מסע המעבירות מטעני חומר גלם. גרגרי הפלסטיק מזכירים בצורתם את ביצי הדגים, או את הפלאנקטון הצף במים, את המצב מחמירה העובדה שהם לעתים אף מריחים כמו מזון, בעקבות תקיפתם על ידי מיקרואורגניזמים ימיים (פנצרגסט, 1992). ניתוחים שלאחר המוות בלווייתן זרע (ראשתן) שבוצעו בניו-יורק, גילו שהיצור עיכל 300 מטר, בעובי 25 מ"מ של חבל פלסטי. הלווייתן כנראה ראה בחבל את מחושיו הארוכים של דיונות ענק, בלע אותו בשלמותו וללא ספק קרב את מותו. באוסטרליה לווייתני אורקה (קטלן) דולפינים ואריות ים מתים בהמוניהם בעקבות בליעת מוצרי פלסטיק. (פנצרגסט, 1).

סיבוכים כתוצאה מבליעת פסולת מוצקה

קיימות שתי סכנות עיקריות לבעלי החי: האחת - חנק מיידי, השניה - החיה מרגישה שובע, בטנה מלאה, אך אין היא מקבלת כל מזון, עובדה היכולה להביא למותה בשל תת תזונה. בכמה מקרים אחרים התברר שהפלסטיק יוצר כיבי קיבה קטלניים ושאר פציעות פנימיות, עובדה המונעת מהחיה להימלט מטורפים או לתפקד באופן נורמלי (פנצרגסט, 1992).

השפעת האשפה המוצקה על התנועה בים

אשפה מוצקה ופלסטיק הצפים על פני המים פוגעים בתנועה החופשית של כלי השיט בימים, עקב הסתבכות במדחפים ובחסימת פתחי הכניסה של מים לקירור המנוע (איכות הסביבה, 1991, סמסונוב, 1995, UNEP,1991). כמו כן, אשפה צפה יכולה להישאב על ידי מערכת הקירור של תחנות כוח ליצור חשמל ולגרום לסתימת המערכות ולנזק עצום (סמסונוב, 1995).

השפעת האשפה המוצקה על החופים

חלק מהאשפה המוצקה והפלסטיק המרחפים בים בסופו של דבר נוחתים בחופים ומזהמים אותם בחומרים אשר קצב היתקלותם איטי ביותר (אדלר, 1992). הנזק מתבטא בתחומים הבאים: נזק סביבתי, אסתטי לחוף, שלעתים אף מסוכן לאדם כתוצאה ממזרקים משומשים פסולת רפואית וחומרים כימיים שונים (ראה תמונה - 22) (אדלר, 1994; סמסונוב, 1995), ובמיוחד בים התיכון החופים סביב לו חשובים לנו ביותר מבחינה כלכלית בנושא התיירות החופית. תיירים הבאים לנפוש בחופים, מצפים לחוף נקי שאם לא הם לא מגיעים. מוערך שלפחות מחצית מכמות התיירים מבלים בחוף הים, שם מספקים להם בילוי ובידור, בתי מלון ומסעדות, מרינות וחופי רחצה, מועדוני צלילה וכדומה (ראה טבלה 4), (UNEP,1991).

החוק למניעת זיהום הים בפסולת מוצקה

הכמות ההולכת וגדלה של זבל בים התיכון משפיעה על הסביבה הימית בדרכים רבות: פוגע בעולם החי הימי (ראה טבלה - 6, 5), פוגעת בתנועה הימית חופשית, גורמת לפגיעה אסתטית ובריאותית באזורי החוף.

לכן לפי אמנת מרפול Marpol, 1988), 1973/78 ) אסורה השלכת פסולה לים התיכון מאוניות או ממטוסים, באמנה זו כל הים התיכון נחשב כאזור מיוחד וכסגור מפני השלכה זו (Dumping) (סמסונוב, 1995; UNEP,1991). לגבי זיהום הים בפסולת מוצקה מהיבשה, ראה - "החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים".

לעמוד הבא

חזרה לדף הראשי