Make your own free website on Tripod.com

 

לעמוד הקודם

עמוד 2

1. מבנה הים התיכון

הים התיכון מחולק לאגן מערבי ומזרחי, ההפרדה מתקיימת באזור שבין סיציליה וטוניס. שני האגנים נפרדים לחלוטין מבחינת העומקים, תשתית הקרום ואפילו המליחות שלהם.

טופוגרפיה

הטופוגרפיה של האגן המזרחי מגוונת ותלולה, אין מישורים אביסלים, האגן מתבטא בריבוי איים, עומקו רב מזה של האגן המערבי (קרוב ל- 5000 מטר באזור כריתים). לעומתו, האגן המערבי בעל מישורים אביסליים, מיעוט איים ועומקו רדוד יחסית (קרוב ל- 4000 מטר באזור הים הטירני). (ברוך, 1986).

מקורות המים

הים התיכון הינו ים סגור המקבל את מימיו מארבע מקורות שונים:

א. מיצרי גי'ברלטר - התורם הראשי, פתח של 15 ק"מ.

ב. הים השחור - ים עם מאזן חיובי, עודפי המים יוצאים לים האגאי כמים מתוקים יחסית, אך כמות החמצן שבהם נמוכה.

ג. תעלת סואץ - תרומה קטנה מים סוף, פתח של 60 מטר.

ד. נהרות - הים התיכון דל בנהרות ובנחלים ואלו הגדולים, כדוגמת הנילוס, סכורים. מיעוט המים המגיע לים התיכון, מאותם נהרות ונחלים מזוהם ביותר.

הים התיכון באופן קבוע נמצא במאזן שלילי של 1 מטר, לולא הזרם מהגי'ברלטר הים היה מתייבש ויש לכך עדויות מהעבר, כגון שכבות מלח עבות בקרקעיתו (סיוון, 1997, 3, 3).

סירקולציה בים התיכון

דרך הג'יברלטר נכנס זרם מהאוקיינוס האטלנטי אל הים התיכון. המים בעלי מליחות נמוכה יחסית לזו שבים התיכון לכן הזרם עלי. אותו זרם נע לאורך צפון אפריקה ומתפצל בפעם הראשונה באזור סיציליה ותוניס, זרם אחד נע בניגוד לכיוון השעון בתנועה סיבובית ונע לכיוון צרפת וספרד.

חלקו השני עובר את הסף הרדוד שבין סיציליה ותוניס כשבשלב מסוים הזרם מתפצל שוב, חלקו מבצע תנועה סיבובית כנגד כיוון השעון ונע לכיוון הים האגאי וחוזר חזרה וחלקו הנותר, כלומר חלק קטן ביותר מהזרם הראשוני ממשיך לאורך חופי צפון מצריים לכיוון חופי ישראל וממש נכנס לאגן המזרחי (סיוון, 1997, 3).

יציאת המים והשלמת הסירקולציה

הזרם שנכנס דרך מיצרי הג'יברלטר נכנס כאמור כזרם עלי בעל מליחות נמוכה, ככל שהזרם נע מזרחה לכיוון האגן המזרחי הוא הולך ומתמלח.

המים הופכים כבדים יותר, אז מתחילה שקיעה עד לעומק של 700 מטר, כאשר עיקר זרם העומק נע בתחום של: 200-300 מטר. כך עם הסירקולציה הסיבובית, כנגד כיוון השעון, יוצא לבסוף הזרם ממיצרי ג'יברלטר כזרם תחתי (ראה מפה - 2). תחלופת המים דרך הג'יברלטר אורכת כ- 150 שנה, (סיוון, 1997, 3.) .

סכנת זיהום הים וחופיו נובע, בין השאר, ממקום הפעילות סביב הים והחוף ומאופיו המיוחד של הים התיכון. הים התיכון הינו ים קטן יחסית וכמעט סגור ומכאן שפיזור ומיהול המזהמים מוגבל. משטר הזרמים שבו, עומקו הרב יחסית לגודלו, (במיוחד באגן המזרחי) והעדר הבדל משמעותי בין גאות ושפל מעודדים הובלה, הזרמה והשקעה של פסולת ורעלים בקירבת החוף, (גולן, 1989).

סוף החוף - מאמר על הרס החופים בישראל

מצב החוף - מאמר על מצב החופים בישראל

הים - הגדרות שונות בנושאי זיהום ים

החוף - הרכבו והנזקים הנגרמים לו.

 

לעמוד הבא


חזרה לדף הראשי