לעמוד הקודם

מבוא

"כל החומר שיוזרם לים באמצעות המוצא המתוכנן, יסולק ויטמע במרחבי הים עם כל סערה". כך נטען בתסקיר השפעה על הסביבה שערך מפעל "חיפה כימיקלים" במטרה לקבל אישור להעביר את שפכיו מהקישון לים, טענה זו משקפת אנכרוניזים הרואה בים כפח אשפה חסר גבולות הנמצא מעבר ליכולת ההשפעה של האדם. תפיסה שהתאימה לשנים הקודמות ולא לעידן בו ברור כי הים אינו מסוגל לשאת בעול הצויליזציה במתכונתה הרגילה של זיהום ים לא מבוקר וחסר התחשבות בחי ובצומח הימי (זיק, 1995).

כ-65% מאוכלוסיית כדור הארץ מרוכזת לאורך חופי הים והאוקיינוסים ברצועה שרוחבה אינו עולה על 50 ק"מ. אנו מנצלים את הים וחופיו למוגרים ולתעשיה, להפעלת נמלים ותחנות כוח, לתחבורה וספנות, לדייג וחקלאות ימית, לספורט ונופש, (אדלר, 1994).

בזמנו קל היה לחשוב על הימים והאוקיינוסים כבור ללא תחתית, כעמידים לנצח, עמוקים ורחבי ידיים כל כך עד כי הם מסוגלים "לספוג" הכל אל קרבם. כך זרמו להם אל הים במשך עשרות שנים כ - 20 מיליארד טון אשפה הכוללים הכל, מפחית קולה ועד פסולת רדיו-אקטיבית, מכימיקלים תוצרת אנוש, מתכות כבדות ועד לצואה ופלסטיק.

כיום ממשיכים לזרום מזהמים לים, אך המודעות גדלה ומדינות רבות "עושות מאמצים" להלחם בתופעה, (ראה מפה 1), (מרון, 1989). למעשה, היחסים השליליים שלנו עם הים החלו לאחר שאוכלוסיית האדם בעולם גדלה בממדי ענק ויחד עמה הייצור התעשייתי. כל עוד עסק האדם בעיקר בחקלאות, שימש הים בעיקר מקור לדיג ובכמות מצומצמת יחסית.

אולם, עם ההתפתחות המסיבית של התעשייה והטכנולוגיה, החלו חומרים רבים שיוצרו או הופקו ביבשה להגיע אל הים. כך נפתח עידן ההשפעה השלילית עם המערכת האקולוגית ימית, ולמרות שברור שהאדם פוגע במעשיו באינטרסים שלו עצמו כבר בעתיד הנראה לעין, הפגיעה בסובב הימי נמשכת (פישלזון, 1994).

את עיקר תשומת הלב הציבורית בנושא איכות הסביבה הימית מעוררים מאורעות דרמטיים כמו אסונות שפיכת דלק לים, טביעת מיכליות נפט וכדומה. אולם, הנזק העיקרי נובע מאותם תהליכים מתמשכים, שקטים ויום יומיים של זיהום, (זיק, 1995).

הזיהום הינו תוצאה ישירה של פעילות אנושית ותעשייתית אשר אינה מתחשבת בים ובחופיו, זו, גרמה בעשרות השנים האחרונות למפגעים אקולוגיים קשים, הים וחופיו מזוהמים ופגועים כתוצאה מהזרמת שפכי תעשייה וביוב, מדליפות של דלקים ושמנים, ממכליות וכלי שיט אחרים, מהטלת פסולת תעשייתית לים (Dumping) ואפילו מזיהום שמקורו באטמוספירה (אדלר, 1994).

כמויות הזיהום הם ביחס ישר לעוצמת הפעילות האנושית זו, הלכה והתעצמה בשנים האחרונות כתוצאה מעליה ברמת החיים ושיפורים בטכנולוגיה. כיום תושב ממוצע מייצר אשפה פי 150 ממשקל גופו אך, האירופאי מותיר אחריו מונומט פסולת הגדול פי 1000 ממשקלו, לעומתם האמריקני והיפני משאירים במותם כמות פסולת הגדולה פי 4000 ממשקל גופם. זו כוללת פסולת ביתית ותעשייתית לנפש במהלך שנות חייו של האדם בימינו (תמיר, 1994).

חלקה הלא מבוטל של פסולת זו מגיע גם לסביבה הימית. אם היינו רוצים "להכריז מלחמה" על הים הינו מתמקדים בחופים, מקום המפגש של הים והיבשה.

באזור החוף מרוכזת מרבית הפעילות הביולוגית ובעיקר הרבייה. שם גם מוזרמת לים פסולת עירונית, חקלאית ותעשייתית ושם מתבצע גם הפיתוח העירוני, לרוב מנותק מכל בקרה (ז'ק, 1995). הים התיכון הוא מהימים העמוסים בתבל, למרות ששיטחו פחות מ- 1% של שטחי הימים בעולם. סביב חופיו חיים מאות מליוני בני אדם ב- 18 מדינות, בחלקן מהמתועשות בעולם. אוכלוסייתן והיקף תעשייתן של מדינות אלה בעליה מתמדת (ראה טבלה 1).

מדי שנה פוקדים את חופי הים התיכון קרוב ל- 100 מליון תיירים, מקומו האסטרטגי מטיל עליו עומס המתבטא בתנועת כלי שייט נמרצת של מיכליות (כ- 35% מתעבורת המכליות העולמית) וכלי שיט אחרים (אזרחיים וצבאיים).

הביקוש הרב לים התיכון ולחופיו יוצר על שני בתי גידול אלה עומס נשיאה רב (גולן, 1989), עומס זה מתבטא בכך שמדינות רבות משתמשות בחופיהם כבפח אשפה ובכך מסכנות את בריאות תושביהם, משחיתות ופוגעות במאזן האקולוגי העדין של הים (ז'ק, 1995).

באתר זה תמצאו חומר על דולפינים מסביב לעולם כולל תמונות.

לעמוד הבא

חזרה לדף הראשי