לעמוד הקודם

עמוד 18

סיכום

הים התיכון הינו ים קטן וסגור כמעט לחלוטין, אגן זה המהווה צומת מרכזית לתנועת מטענים ובייחוד כימיקלים ונפט מצוי בעקה קבועה של זיהום, אוכלוסיית האדם ומרכזי התעשייה המאכלסים בצפיפות את חופיו רק מוסיפים לעומס זה.

לא בכדי נחשב הים התיכון לאחד הימים המזוהמים בעולם. השפעת הזיהום אף גברה בצורה ניכרת לאחר שנהרות גדולים באירופה וצפון אפריקה שזרמו בעבר לתוכו, נחסמו או זוהמו בצורה קשה (פישלזון, 1992). מדינות רבות סביב לים התיכון משתמשות בחופיהם כבפח אשפה ומחדירות כמויות עצומות של חומרים זרים הפוגעים ביציבותו, המזהמים הינם כאלה שהים אינו יודע כיצד להתמודד מולם מבלי להינזק. המדינות פוגעות בצורה עיוורת במאזן האקולוגי העדין של הים (ראה נספח 5,4) ומצד שני מבקשות להמשיך ולנצל אותו כמקור למזון, מים, מינרלים, בילוי ותעבורה (פישלזון, 1994).

כיום כשבודקים את ריכוזי המזהמים, בחיות ובצמחי ים, מתגלה תמונה עגומה המצביעה על צבירתם בהביטט הימי כך, למשל, מוצאים ריכוזים גדולים של נחושת, ברזל, ניקל, עופרת ואף כספית ותרכובות אורגניות רעילות. אלה משפיעים לאורך זמן על הרבייה, ההתנהגות, התפתחות והישרדות בעלי החיים. החברות הביולוגיות העשירות שהכרנו נפגעו ונפגעות והן הולכות ומתרוקנות. כיום ישנם אזורים בים התיכון בהם ניתן למצוא רק מינים אופורטוניסטים (סתגלנים) העמידים לזיהום (פישלזון, 1994). האדם מתעלם מהעובדה שהוא עומד בראש פירמידת המזון ומנצל אותה וללא בקרה, בסופו של דבר נהיה אנו שנספוג את כל מה שהצטבר מתחתנו. חשיבותה של הסביבה הימית ושל החיים בתוכה ובסביבתה מתבטאת בתחומים רבים כגון ויסות אקלים כדה"א, בקרת כמות ה - Co2 באמצעות פוטוסינטזה, תעבורה, תיירות ודיג.

הים הינו המקור הגדול ביותר לחלבון מן החי (למעלה מ-80% מהחלבון שצורכת האנושות), קריסת המערכת האקולוגית ימית תוביל לרעב. מקורות הקיום בעולמנו, על היבשה, מצטמצמים והולכים בגלל הגידול הרב באוכלוסייה, הדרך הנכונה היא לפנות אל הים, אלא שהים פגוע ונפגע.

האדם המודרני מציג כפילות ביכולתו השכלית והטכנולוגית, מצד אחד הגעתו לירח ואף רחוק מזה ומצד שני היחס לסביבה הקרובה אלנו נשאר במקום כלשהו בעבר.

הטכנולוגיה המודרנית עשירה במתקנים שייעודם למנוע זיהום ים מהחוף. כל שצריך הוא להשתמש בהם, רק כך נכנס לעידן שבו לא יהיה ניגוד בן פיתוח ואיכות סביבה ימית (פישלזון, 1994). הים הינו אחד מערכי החיים הבסיסיים של המאה הנוכחית, קשרי גומלין בין הגורמים השונים במערכות אקולוגיות של כדה"א ובכללם האדם אינם מאפשרים לנתק חלק אחד מבלי לסכן את החלקים האחרים ובודאי שלא ניתן לנתק גורם משמעותי כמו הים. הים התיכון נמצא במצב גרוע וגורלו מאפיין כפי הנראה את הצפוי לאוקיאנוסים (אם לא יתרחש שינוי מהותי בתפיסה), (ז'ק, 1995).

כל עוד מנוהל העולם על ידי הגופים הכלכליים קצרי הרואי ימשיך זיהום הים למרות, שבשנים האחרונות חוקים בינלאומיים החלו לנגוס בגופים אלו המסרבים להבין שיש לשמר את בת הגידול הימי על מנת שימשיך לקיים את החיים על פני כדה"א בדרך שאנו מכירים.

כיום, יותר ויותר מפעלים המשליכים ושופכים פסולת לים הולכים ומפסידים את כושר התחרות בעקבות דרישת הצרכנים שמקדימה את חוקי הסביבה המתגבשים בעקבותיהם (נכון לעולם המערבי שבראשם: ניו זילנד, הולנד, קנדה, ארה"ב וכדומה).

למרות השינוי שחל בגישה לסובב הימי הרי הדרך עוד ארוכה והפגיעה בים נמשכת. למרות כל האמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחברה האנושית ממשיכה ליצר פסולת וכל עוד הדבר נמשך עליה לבחון את כל החלופות לסילוקה באופן שיבטיח שמירה טובה יותר על איכות הסביבה הגלובלית. על האדם מוטלת החובה להגן על הים ולשמר את משאביו למענו ולמען הדורות הבאים. עם זאת, יש להימנע מהענקת הגנה עודפת ובלתי נחוצה לסביבה הימית תוך העברת הבעיות הסביבתיות ליבשה שהרי תהיה זו טעות לטעון שבמדינה קטנה כמו ישראל, למשל, הסובלת ממחסור בעתודות קרקע ותלויה כל כך במי תהום, סילוק פסולת בקרקע או בתת הקרקע עדיף על פני הסילוק בים. לכן, אין לשלול את ניצול הים כאתר לסילוק פסולת בתנאים מסוימים. על מנת לאפשר שימוש כזה בים יש להשקיע במחקר מדעי שירחיב את הידע בנושא כושר הסביבה הימית לקלוט מזהמים מסוגים שונים. לים יש יכולת פיזור וסילוק מזהמים גבוהה יותר מאשר ליבשה אם הדבר נעשה בצורה מושכלת, (כהן, 1995).

כל הדברים הנ"ל יכולים להשתנות אם נבין את שורש הבעיה הסביבתית שהיא יצור פסולת שהרי אם יחוקקו חוקים בינלאומיים בנושא איסור השלכת פסולת לים או מתן רשות השלכת פסולת לים אך במחיר כלכלי כזה שיצדיק את מחזורו, רק אז נכנס לעידן סביבתי אמיתי בו כל דבר שייוצר יהיה בר מחזור, התוצאה תהיה שכמות הפסולת הגלובלית תצנח כלפי מטה, הן האדם והן הסביבה יצאו נשכרים מפעולה סביבתית זו. 

 

לעמוד הבא


חזרה לדף הראשי