זיהום הים התיכון

פרק ב": זיהום הים בישראל

אורכו של קו החוף הישראלי בים התיכון כ- 200 ק"מ ונמשך מהגבול המצרי בדרום ועד לאכזיב בגבול לבנון בצפון.

קו החוף נמשך בקו רצוף וקשתי מדרום לצפון עם "הפרעה" אחת - מפרץ חיפה.

קו החוף מחולק לשני חלקים: החלק הדרומי - ממצרים בדרום ועד לעכו בצפון, כולל חופים ארוכים 30-50 מטר רוחב עם חול קורצי עדין עד גס. החלק הצפוני - מעכו בדרום ועד הגבול עם לבנון בצפון. קו חוף שעיקרו סלעי עם תאים חופיים המכוסים בחול ביוגני גס ומחוספס (Golik & Gertner, 1992).

מתוך סה"כ קו החוף הישראלי, כ- 55 ק"מ הינם חופי ים סגורים על ידי מערכת הביטחון, צה"ל, נמלים, תחנות כוח וכדומה.

כ- 25 ק"מ חופי רחצה מוכרזים (חופים אלו מנוקים בדרך קבע על ידי הרשויות המקומיות) וכ- 115 ק"מ הינם חופים בלתי מוסדרים, הפתוחים לקהל הרחב (למרות הימצאותם בשטחי שיפוט של הרשויות אין הם מנוקים בדר"כ) (אדלר, 1994).

פיתוח בחוף הישראלי

ישראל אינה המדינה הראשונה שמתקיימת בה פעילות עירונית ותעשייתית לאורך חופי הים התיכון.

הים התיכון בכלל ומזרחו בפרט משמשים מזה אלפי שנים כזירה של התפתחויות טכנולוגיות, ניצול הים כמקור מזון, תחבורה ומקום אליו אפשר לכוון את כל הפסולת (פישלזון, 1994).

רוב רובה של אוכלוסיית ישראל מתרכזת ברצועה צרה לאורך החופים ואיתה לחצי הפיתוח של פעילויות כבדות במשק הישראלי. כגון: תיירות (הכוללת בין השאר פיתוח חופים לבתי מלון, מרינות ומעגנות, (ראה טבלה - 9, 8) תעשייה, תחבורה, בניה למגורים, תחנות כוח, מתקני צה"ל ומערכת הביטחון. כל אלה גובים מחיר כבד של פגיעה סביבתית ניכרת בים וחופיו (אדלר, 1995).

התעשייה הישראלית מהווה מקור בולט לזיהום לאורך החוף הים תיכוני, ביחוד מול מרכזים של מפעלי פטרוכימיה ומתכות. זה המצב מול חיפה ומפרציה, על יד ת"א ובסביבות אשדוד ואשקלון. כאן, כתוצר לוואי ליצור, נוצרת פסולת רב גונית של מתכות שונות, תרכובות ארוגניות ושמנים. אלה בתוספת לפליטות הבאות ממכונות ומתנועת מכוניות על הכבישים הסמוכים, מחדירים לחוף הרדוד רעלים, מבין אלה המסוכנים ישנם יוני כספית, נחושת, קדמיום והביפנילים הידועים כמסרטנים (פישלזון, 1992). כך עם השנים מצאו עצמם החברות החופיות של בעלי החיים הצמודות לסלעי החוף ואלה החפורות בקרקעית החולית במים הרדודים, מושפעים מחומרים כימיים ותנאים פיזיקליים הולכים ומשתנים בלתי חזויים מראש ולרוב מעל רמת הסבילות הפיסיולוגית שלהן. בעקבות אלה החלה תמותה סלקטיבית וזה שנים רבות שמינים דוגמת כוכבי הים, נחשונים וחלזונות שונים, שהיו נפוצים לאורך החופים בארצנו נעלמו כליל (ראה טבלה 14), (פישלזון, 1992).