Make your own free website on Tripod.com

 

לעמוד הקודם

עמוד 9

א'3. נפט

כל מי שמביט במפת העולם רואה מיד שכדור הארץ הוא כדור מים, כ- 70% ממנו. שטח ענק זה, של פני המים מהווה את אחד הנכסים החשובים של העולם הביולוגי.

ראות ענקיות - "ראות האדמה". בשכבת המגע בין אויר האטמוספרה לבין המים מתקיים תהליך המזכיר תהליך נשימה של אדם, רק בכיוונו ההפוך. התחמוצת הדו חמצנית שבאויר (CO2) נקלטת על ידי המים בתהליך ישיר או בתהליך ההטמעה של האצות בים. באותו זמן משחררים המים חמצן (O2), הוא מוצא את דרכו מיידית לתוך האוויר שמעל. חשיבותו של תהליך זה עצום, לא רק לגבי "ניקוי האוויר" מתחמוצות פחמן, אלא גם ביצירת אצות המהוות בסיס תזונתי ראשוני לצרכנים שונים בימים ובאגמים (פישלזון, 1991).

הבעיה החריפה של שחרור שמני אדמה - נפט, אל הים, החלה מיום שנפט שמן או צורות אחרות של שמני אדמה החלו לשמש להפעלת מנועים ימיים ומיום שהחלה הובלת שמנים בים.

כל אירוע זיהומי פירושו הזרמת עשרות אלפי טונות נפט אל הים ובמקרה אסון מאות אלפי טונות, (ז'ק, 1995). זיהומי נפט נגרמים גם על ידי תפעול שוטף של תעבורה ופעילות ימית כגון: כלי שיט לסוגיהם, מסופי דלק, מתקני קידוח והפקות נפט ימיים (אדלר, 1992), כך למשל למעלה מ- 400 אלף טון דלק חודרים מידי שנה לים הצפוני מאסדות קידוח ומכליות השוטפות את מכליהן בים (מרון, 1989). הערכות שונות קיימות לגבי כמויות הנפט הנשפכות לים בכל שנה כתוצאה מתפעול שוטף של כלי שיט ואסדות קידוח, כך למשל: 10 מליון טון נפט בשנה (פישלזון, 1994), 3.2 מליון טון נפט לשנה (אדלר, 1992). כל 100 טון נפט מתפשט על שטח של 10 קמ"ר בשכבה שעוביה 0.1 מ"מ (גולן, 1989).

בשנים האחרונות התברר שבעקבות זאת מתחיל להתפשט קרום דקיק של אלפיות המ"מ על פני הימים והיום קרום כזה מופיע אפילו על יד הקטבים, שם אין הובלה ימית, הקידוחים אחרי הנפט בים עוד הוסיפו לתהליך זה, (פישלזון, 1991).

הנפט המוזרם לים יוצר עם המים תחליב ביחס של 1:4 (4 מנות נפט, 1 מנות מים), (גולן, 1989), הנפט הגולמי הינו תרכובת של חומרים אורגניים וחומרים אנאורגניים כגון מתכות שונות. חלק מהחומרים האורגנים קלי נדף וקלי המסה, ביניהם תרכובות רעילות שונות, מתנדף במהירות לאוויר, (פישלזון, 1991). משקלו הסגולי של הנפט עולה והוא שוקע בחלקו ומומס בתוך המים. קצב פירוקו על ידי חיידקים איטי למדי (1 - 0.5 ג"ר ל-1 מטר ביממה) ונמשך חודשים רבים.

פחממני הנפט הבלתי נראים מכילים בנזופירן הידוע כחומר מסרטן, מוצר נוסף של פסולת שמנים הוא בוצה השוקעת בתחתית מיכליות הנפט, זו נשטפת ומוזרמת לים, בזמן ההפלגה, בחימום. במהלך השטיפה נוצרים גושי חומר שחור וסמיך הדומה לזפת. חומר זה מגיע אל החופים ופוגע באסתטיות שלהם וביכולתם לשמש כמשאב לתיירות ונופש. (ראה תמונה - 32, 31, 30, 29). בסקר שנערך ב- 1975 נמצאו בחופי הארץ בממוצע 5.1 ק"ג זפת על כל 1 מטר של חוף, מעריכים שכ- 30% מהשמנים החודרים לים מגיעים לחוף כגושי זפת, אך בסקר נוסף שנערך ב- 1985 על ידי ד"ר אברהם גוליק "מהמכון לחקר ימים ואגמים", התברר שריכוז הזפת בחופי הארץ ירד בצורה חריפה (גולן, 1989).

קרומי הנפט המתפשטים ברחבי הימים לא נעלמים יותר, אלא רק משנים את "פרצופם" בהדרגה. החומר הולך ומתגבש לשמן ואספלט, סלעים חופיים הולכים ומתכסים בשכבה עבה של חומר צמיג שחור, שבימים חמים מומס חלקית, ובשעות קרות הולך ומתחזק (ראה תמונה - 32, 31). חלק מזפת זו נשחק לחלקים ויוצר כדורים שגודלם מילימטר בודדים ועד לעשרות ס"מ (ראה תמונה - 30). (פישלזון, 1994).

פגיעת הנפט בחי הימי

פרט לפגיעות החמורות בחוף (ראה תמונה - 43), פוגע הנפט קשות בבעלי החיים. כבר בריכוז נמוך מאוד מבחינים בהשפעותיו הרעילות. בהיותו ממיס שומנים, מסוגל הנפט לחדור לתאי הרקמות ולהרוס אותם. עופות ים רבים נפגעים ממנו באלפיהם. ההערכה היא שבחוף ההולנדי, למשל, העמוס במסופי נפט, נשמדים מידי שנה 20-50 אלף עופות ים למיניהם (גולן, 1989). כמו כן חומרי הנפט המומסים במים פוגעים במערכת הנשימה של חסרי חוליות ודגים, מרעילים פגיות צעירות ומחסלים אוכלוסיות גדולות של בקטריות המשחררות מי ים רדודים מריכוזים של חומרים אורגנים מיותרים.

קרום הנפט הצף על פני המים ונע בהשפעת הרוחות מסוגל לכלות שוניות שלמות, לגרום להמתה ולהסתלקות של דגים, (פישלזון, 1994). הנפט הינו חומר מורכב, ומרכיביו השונים פולשים לתוך מערכת אקולוגית מאוזנת, מדובר בהתערבות "אלימה" במערכות אקולוגיות העלולה להיות מעבר ליכולתו לשקם את עצמו. אם פוגעים רק פעם אחת במערכת זו, היא מסוגלת לשקם עצמה ולהתחדש כשם שמתרפא פצע בגוף. אולם, אם ההתערבות נמשכת הולכת ומתרבה , נפגם כושר החידוש של המערכת אז היא משתנה ולא לטובה (פישלזון, 1994).

החוק למניעת זיהום הים בנפט

לפי אמנת ברצלונה 1976, אסורה כל הזרמת פסולת לים לרבות נפט ומוצריו.

ראה - "החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים".

 

לעמוד הבא


חזרה לדף הראשי