לעמוד הקודם

עמוד 10

א'4. זיהום אוויר

במשך שנים רבות התמקד המחקר שעניינו זיהום האוקיאנוסים והימים במקורות הזיהום המובהקים - נהרות ומוצאים ימיים. החל מסוף שנות ה- 70 התפרסמו מחקרים המראים כי חלק לא מבוטל מהזיהום העלול לפגוע בגופי המים בעולם מוסע אליהם באוויר, לאחר שנפלט לאטמוספרה ממקורות יבשתיים. תופעה זו בולטת בעיקר בים הבלטי ובים הצפוני שבצפון אירופה.

מדידות שנערכו בים התיכון הראו כי קלט הזיהום האטמוספרי של הים התיכון וקלט הזיהום מנהרות ומוצאים ימיים הנם בסדר גודל דומה (ראה טבלה - 7) (איכות הסביבה, 1990). דוח מטעם קרן הגנת הסביבה בארה"ב קבע שגשם חומצי אחראי למרבץ החנקות. חוקרים מצאו שתחמוצות חנקן הנמצאות בגז הפלטה של מכוניות, תחנות כוח ובתי חרושת, מושקעים כחנקות בגשמים. הדוח העריך כי כמות הנוטריאנטים הנגזרת מגשם חומצי עלולה לגדול מ- 40% עד 60% ב- 30 או 40 השנים הבאות אם לא ינקטו פעולות לטיפול בבעיה (מרון, 1989).

מפרץ ליון (דרום צרפת), מפרץ גנואה (צפון מערב איטליה), הים האדריאטי (מזרח איטליה) והים האגאי (יוון) מושפעים בעיקר מהסעה ארוכת טווח של קדמיום הנפלט באירופה. ריכוזים גבוהים במיוחד של מזהמי אוויר באגן הים התיכון נמדדו בסביבות מרסי (מפרץ ליון) ומונקו (מפרץ גנואה), שם נרשמו רמות עופרת וקדמיום של 171-305 ננוגרם/ מ"ק. (איכות הסביבה, 1990).

מתוך דוח Gesamp (ועדת מומחים לנושא ההיבטים המדעיים של זיהום הים, המייצגים את סוכנויות האו"ם השונות), שפורסם ב- 1989 , מסתבר ש- 12% מהעופרת ו18.5% מהקדמיום הנפלטים לאוויר באירופה מגיעים לים התיכון. הדיפוזיציה של תרכובות גופרית (בעיקר חלקיקים סוליפטים Sou) מוערכת בכ - 300,000 טון לשנה, 8% מכמות זו מגיע מצרפת, 29% מאיטליה ו- 22% מספרד.

לגבי זיהום האוויר בתרכובות אורגניות בים התיכון, קיים מידע מועט, ריכוזי ה - B.C.P נמוכים מהריכוזים שנמצאו בים הצפוני והם דומים לאלה שנמדדו באזורי אוקיאנוסים פתוחים (0.3-0.4 - ננוגרם/מ"ק), (איכות הסביבה, 1990).

השפעות זיהום האוויר על הסובב הימי

השפעות זיהום האוויר על הסובב הימי זהים להשפעת המזהמים שמכילים השפכים (בעיקר לגבי מתכות). ראה: פגיעת השפכים בסובב האקולוגי ימי.

צעדים בינלאומיים לטיפול בזיהום אוויר

הסכם שנחתם בין 21 מדינות באירופה קבע שיש להפחית עד 1993 את כמות תחמוצות הגופרית הנפלטות לאוויר ב- 30% , בהשוואה לכמות שנפלטה ב- 1980.

המדינות השותפות להסכם זה קרויות "מועדון ה- 30". בשנת 1987 הפחיתו מדינות אלה את הפליטות בשיעור כולל של 18%. חלק מהמדינות השיגו כבר ב- 1987את היעד, איטליה - 34%, גרמניה המערבית - 58%, שוויץ - 51% ולוקסמבורג - 45%.

בישראל ירדה כמות תחמוצות הגופרית שנפלטה לאוויר בין 87 - 1980ב- 8.2%, הירידה נובעת בעיקר מהעובדה שבייצור חשמל היה מעבר חלקי (בתנאי אינברסיה בעיקר) משמוש במזוט עשיר בגופרית (עד 3.5% גופרית) לשימוש בפחם דל גופרית (עד 1% גופרית), (איכות הסביבה, 1990).

האתר מימין מספק מידע באנגלית על זיהום אויר בכלל ובישראל בפרט.

האתר משמאל מספק מידע מקיף ובעיברית בנושאי איכות הסביבה בישראל.

 

לעמוד הבא


חזרה לדף הראשי